מיכאל ספרד, הארץ
לפני כמה ימים הייתי בבית המשפט העליון. להרכב שלפניו הופעתי נקבע דיון גם בעתירה של אחד מארגוני זכויות האדם החשובים והוותיקים בישראל, "המוקד להגנת הפרט", המייצג כמה תושבים ממזרח ירושלים ששר הפנים החליט לבטל את תושבותם בשל "הפרת אמונים" למדינת ישראל. זו עוד מלחמת מאסף חשובה והרואית, שהמוקד מנהל כבר כמה שנים לצד, למשל, המאבק בהריסות בתים של משפחות חשודים בטרור, והמאבק למימוש זכותם של חקלאים פלסטינים להגיע לאדמתם מעבר לגדר ההפרדה (גילוי נאות: אני מייצג את המוקד מדי פעם).
בדקות הבידוד שלנו שוחחתי עם שלושת עורכי הדין של המוקד, עדי לוסטיגמן, דניאל שנהר ובנימין אחסתריבה. התברר שהם רגילים. מבחינתם הצעקות וההטרדות הם חלק מהעבודה, ודווקא האירוע הזה לא היה גרוע כל כך יחסית למה שהם נאלצים לספוג; בתיקים קודמים ההסתה נגדם חרגה מהאכסדרה, ונכנסה גם לאולם בית המשפט, כשנציגי משפחות שכולות מנצלות את זכות הדיבור ששופטים מעניקים להם בדיון כדי לטנף על המוקד ועל עובדיו.