״ההליך המדורג״

הסדרת מעמד של בני זוג זרים של תושבים ואזרחים ישראלים – לרבות זוגות נשואים, ידועים בציבור וזוגות חד מיניים.  "ההליך המדורג" לקבלת מעמד הוא תהליך בחינה שמשרד הפנים מבצע עבור זוגות מעורבים, על מנת לוודא את כנות הקשר וקיום מרכז חיים בישראל. זהו תהליך ארוך ומורכב, אשר משתנה באורכו בהתאם לסוג מערכת היחסים בין בני הזוג (נשואים או ידועים בציבור) טיב המעמד של בן או בת הזוג הישראלים (אזרח/ית א תושב/ת), ודורש הגשת מסמכים רבים לרבות מסמכים מאומתים ומתורגמים מארץ המוצא, קיום ראיונות (שימועים) בנפרד לבני הזוג, ובמידה ובן הזוג הזר אינו נמצא בישראל גם בקשה להזמנתו להיכנס לישראל. במידה ולבן הזוג הזר יש ילדים ממערכת יחסים קודמת – יש לפעול גם להסדרת מעמדם במסגרת הבקשה.

 

צוות המשרד טיפל בתיקים רבים של זוגות מעורבים בהצלחה רבה עד להסדרת המעמד של בן הזוג הזר במעמד קבוע או אזרחות בישראל, גם במקרים ייחודיים ומורכבים. אנו מייצגים בכל שלב בהגשת הבקשה, לרבות ליווי בראיונות ושימועים, וכן במידה ויש צורך בהגשת ערר למשרד הפנים, לבית הדין לעררים או ערעור לבית המשפט.

 

הסדרת מעמדם בישראל של ילדי תושבי קבע והכרה באבהות של אבות אזרחים ותושבים

בשונה ממעמד ילדי אזרחים, מעמד של ילדי תושבי קבע אינו מוסדר מלידה והסדרתו מצריך הליך מול רשות האוכלוסין בהתאם למקום הלידה של הילד ופרמטרים נוספים.

כמו כן, הורה אזרח אשר בת זוגו זרה עלול להתקל בדרישה להוכחת אבהותו על בנו או בתו כתנאי להכרה באזרחות או תושבות הקבע.

משרדנו מתמחה בטיפול במקרים מסוג זה מול רשות האוכלוסין והערכאות השונות לרבות במידת הצורך בהליכים להוכחת הורות בבית המשפט לענייני משפחה.

הגשת בקשה עבור בן/בת זוג פלסטינים תושבי שטחים

 

הגשת בקשה עבור בן/בת זוג פלסטינים תושבי שטחים

כיום, בעקבות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), ישנם נהלים ספציפיים לתושבי שטחים (מי שהתגוררו בשטחים / נרשמו במרשם האוכלוסין הפלסטיני). ניתן להיכנס להליך רק כאשר בת הזוג תושבת השטחים הנה בגיל 25 ומעלה ובמקרים של בן זוג תושב שטחים מגיל 35 ומעלה. מעבר לכך, לא ניתן לתושבי שטחים מעמד מקנה זכויות, אלא היתר מת"ק בלבד, אשר מחודש מדי שנה / שנתיים, ללא אופק שדרוג, כל עוד חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) בתוקף ולמעט חריגים מצומצמים. היתר זה מקנה אישור שהיה, ועבודה בישראל וכן מקנה בהמשך אפשרות להצטרף להסדר ביטוח בריאות ממלכתי הייחודי לתושבי שטחים.

​

ייצוג בני זוג זרים במקרה של סיום קשר עם בן הזוג הישראלי

לצערנו, ישנם זוגות רבים שלא מגיעים לקו הסיום של הסדרת המעמד. במקרים כאלה ישנה חשיבות מכרעת להיוועצות בעו"ד אשר מתמחה בענייני הגירה ומעמד, בטרם תיעשה פניה למשרד הפנים. ישנם נהלים שונים אשר מאפשרים בחינת הסדרת מעמד גם לאחר פרידה או חלילה פטירה של בן הזוג הישראלי וחשוב מאד לערוך את הפניה בהתאם אליהם. עורכי הדין במשרדנו בעלי ניסיון וידע רב במקרים מיוחדים ומורכבים אלה.

 

​

בקשות לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים מיוחדים

מדינת ישראל אינה מדינת הגירה, ועבור מי שאינו יהודי, המקרים בהם ניתן לקבל מעמד בה מצומצמים ביותר. יחד עם זאת עמדת משרד הפנים היא כי ישנם מקרים מיוחדים, בהם יהא זה מוצדק להעניק מעמד בישראל מטעמים הומניטאריים מיוחדים. מקרים אלה מובאים אל שתי וועדות – האחת היא הוועדה הבינמשרדית למתן מעמד מטעמים הומניטריים אשר מטפלת במהגרים, והוועדה ההומניטרית לתושבי אזור אשר מטפלת במקרים של פלסטינים תושבי השטחים.

 

כך למשל, במקרים של בעיות רפואיות חמורות, במקרים של סיום קשר עם בן הזוג הישראלי, במקרים של אלימות מצד בן הזוג הישראלי, במקרים מסוימים בהם ישנם ילדים ישראלים ואילו אין דרך להסדיר את מעמד ההורה, ובמקרים מיוחדים אחרים שאינם נופלים בגדר הנהלים הרגילים של משרד הפנים.

 

בקשות לוועדות הומניטאריות הן בקשות מורכבות מאד, ולעתים רבות נדרשת המתנה ממושכת ביותר לקבלת כל מענה מוועדות אלה. למשרדנו ניסיון וידע רב בהגשת בקשות רבות לקבלת מעמד מטעמים הומניטאריים, הן של פלסטינים והן של מהגרים אחרים. אנו מטפלים בכל שלבי הבקשות, לרבות הגשת הבקשה, ליווי לשימועים וראיונות, מעקב ומגעים מול הרשות, הגשת ערר לבית הדין לעררים במקרה של סירוב או אי מענה ממושך ובמידת הצורך גם ערעור לבית המשפט המנהלי (בוועדה הבינמשרדית למהגרים) ועתירה לבית המשפט המנהלי (בוועדה ההומניטרית לתושבי שטחים).

 

​

עליה

משרדנו מסייע בקשיים הנוגעים לעליה של בני משפחה על פי חוק השבות, קידום המסלול המתאים להסדרת מעמד ונושאים הנלווים לכך. 

 

הורים קשישים

ישנם מקרים בהם הורים מבוגרים של אזרחים ישראלים בוגרים אינם זכאים אוטומטית למעמד בישראל. לפי נוהל ייעודי לכך במשרד הפנים המכונה "נוהל למתן מעמד להורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי", ניתן להגיש בקשה למעמד עבור הורה המתגורר בחו"ל בשני תנאים: ההורה בודד, כלומר אין לו ילדים נוספים בארץ מוצאו, וקריטיריון גיל – 67 לגברים ו-65 לנשים. משרדנו מסייע בהסדרת מעמדם של הורים קשישים של ישראלים הן לפי נוהל ייעודי זה, והן באמצעות הוועדה ההומניטארית במקרים בהם תנאים אלה לא מתקיימים.

 

סיוע למבקשי מקלט

סוגיית מבקשי המקלט והפליטים בישראל הנה סוגיה מורכבת ביותר. חרף העובדה שכל מהגר רשאי להגיש בקשת מקלט, לרבות סודנים ואריתראים, אחוז בקשות המקלט שאושרו הנו זעום. עם זאת, האשרות של מבקשי מקלט מסודן ואריתריאה אינן קבועות נוכח המדיניות המשתנה של המדינה כלפיהם.

משרדנו מטפל בכל הסוגיות הקשורות למבקשי מקלט ופליטים, לרבות: הגשת בקשות מקלט וליווי לשימועים וראיונות ביחידת ה-RSD, סיוע בענייני חידוש אשרות, הוראות שהיה, שחרור ממשמורת ועוד.

 

​

איחוד משפחות בשטחים

אנו מטפלים בהסדרת כניסה, שהייה ומעמד בשטחים לשם קיום חיי משפחה. נשוא כאוב זה נתון תחת הגבלות קשות מזה זמן רב ואנו מנסים צעד אחד צעד לסייע לבני משפחה של תושבי השטחים הכבושים חיות יחד.  

 

​

בקשות לכניסה לישראל ולשטחים ואשרה לרבות לנציגי ארגונים בינלאומיים, חוקרים, אקדמאים,מומחים ועוד

בשנים האחרונות מקשה ישראל על כניסת ושהיית זרים בתחומיה ובשטחים, במיוחד כאלה הבאים לעסוק בפעילות הנחשבת פוליטית או הומניטארית. משרדנו מטפל בכל שלבי התהליך לקבלת אשרת כניסה ושהיה מממשרד הפנים ומתאם פעולות הממשלה בשטחים, לרבות כניסה של פלסטינים לשעבר, כניסות מטעמים הומניטאריים, כניסת מומחים ופעילים של ארגונים ישראלים ובינלאומיים ומניעת כניסה בנתב"ג.

 

בקשות להסרת מניעה לכניסה לעבודה בישראל

אנו מטפלים בהסדרת כניסת מומחים, סטודנטים, חוקרים, מתנדבים ואנשי עסקים ואקדמיה לישראל.

אנו מטפלים אף במי שמבקשים לעבוד בגופים כגון ארגונים עמותות או באקדמיה בשטחים הכבושים, לרבות השגת היתרי עבודה, שהייה והיתרים למטרות מחקר, ממתאם פעולות הממשלה בשטחים ומשרדי הממשלה השונים.

 

סיוע לתושבי ירושלים המזרחית

"כשהוא אוכל ושותה, חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים, אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש, אין זו שמחת מצווה אלא שמחת כרסו" " – רמב"ם, הלכות יו"ט ו, יח.

משרדנו מטפל במקרים של עובדים פלסטינים בהם מדינת ישראל מסרבת להסדיר כניסה של עובדים פלסטינים לישראל מטעמים בטחוניים, בשל מניעה פלילית או מניעה אחרת. עו"ד תמיר בלנק מטפל באלפי בקשות להסרת מניעה זו, כאשר במקרים רבים השב"כ או הצבא חוזרים בהם מקביעת המניעה, כאשר מוגשת עתירה לבית המשפט המנהלי או בית המשפט העליון. אחוזי ההצלחה של עתירות אלה גבוהים.

 

 

משרדנו מתמחה מזה שנים רבות בסיוע לפלסטינים תושבי ירושלים המזרחית בכל הקשור למעמדם בישראל.

​

השבת מעמד שנשלל

עם כיבוש ירושלים ב-1967, ניתן לתושבי ירושלים המזרחית מעמד של תושבות קבע מכוח חוק הכניסה לישראל, כלומר ראה בתושבים באופן פורמלי כמהגרים שנכנסו אליה. מעמד זה מעניק להם זכויות סוציאליות מלאות, אך מונע מהם דרכון ישראלי (במקום זאת הם מקבלים תעודת מעבר המכונה "לסה פסה"), הם אינם רשאים להצביע לבחירות לכנסת ואינם רשאים להסדיר את מעמדם ילדיהם מעצם לידתם אלא הדבר כרוך בהליכים בירוקראטים מורכבים. כל בקשת שירות מצריכה מתושב הקבע להוכיח כי מרכז חייו הינו בירושלים.

נוסף על זאת, חרף כותרת המעמד כמעמד של קבע, קיימת פרקטיקה של משרד הפנים לשלול את מעמדם של התושבים בהתקיים תנאים מסויימים. משרדנו טיפל ומטפל בעשרות מקרים של בקשות להשבת מעמד ונחל הצלחות רבות. באחד התיקים שניהלנו במשרדנו אף קבע בית המשפט לאחרונה קביעה תקדימית לפיה יש לראות בתושבי ירושלים המזרחית כ"תושבים ילידים" בשונה ממהגרים שנכנסו לישראל (לינק) וככלל לאפשר השבת מעמדם גם אם נשלל תוך נקיטה במדיניות מרחיבה.

 

הגשת בקשות להתאזרחות

כל תושב קבע רשאי להגיש בקשה להתאזרחות. הליך ההתאזרחות במשרד הפנים דורש הגשת מסמכים רבים המעידים על מרכז חיים בירושלים / ישראל (כמו למשל חשבונות מים וארנונה, תעודות בית ספר, תלושי משכורת ועוד), ולאחר בדיקת המסמכים משרד הפנים מעביר את הבקשה לבחינת גורמים בטחוניים / משטרתיים. במסגרת התהליך נערכת בחינה בסיסית בעברית ובטרם קבלת האזרחות נדרש התושב להישבע אמונים למדינה. משרד הפנים מערים קשיים רבים על הפונים מירושלים המזרחית בהגשת בקשות אלה.

משרדנו בעל ניסיון רב בייצוג פונים בבקשות להתאזרחות, בהגשת בקשה יסודית ומלאה, ליווי לשימועים וזירוז הרשות בטיפול בבקשה, לרבות דרך פניה לבתי משפט. עדי לוסטיגמן התראיינה פעמים רבות בנושא לעיתונות.

 

רישום ילדים בירושלים במזרחית

נוכח מעמדם המיוחד, ובראי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), רישום ילדיהם של תושבי ירושלים המזרחית, במיוחד אם אחד מההורים אינו תושב ישראל או שהילדים לא נולדו בישראל, עלול להיות בעייתי ביותר.

אם הילד נולד בישראל ואינו רשום במרשם אוכלוסין אחר, בתום הליך רישום הילדים יקבל אף הוא מעמד של תושבות. במקרים שהילד נולד מחוץ לישראל, משרד הפנים מגדיר את ההליך כאיחוד משפחות. משך ההליך דורש שנתיים רצופות של תושבות ארעית שלאחריהן ניתן לבקש תושבות קבע. אולם, חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) חל גם על ילדי תושבים שגילם מעל 14, אם נולדו בשטחים או נרשמו במרשם האוכלוסין שם. הללו יוכלו להסדיר את שהייתם באמצעות היתר שהייה בישראל, אך לא יוכלו לקבל מעמד.

משרדנו, בשיתוף המוקד להגנת הפרט, הוביל תמורות רבות בנהלי משרד הפנים להסדרת מעמד של ילדים, ומנהל הליכים משפטיים ופועל בדרכים פרלמנטריות ונוספות על מנת להביא לשנוי לטובתם של ילדים והוריהם התושבים. לצערנו עד לעצם היום הזה משרד הפנים מערים קשיים רבים בהסדרת מעמד במיוחד במקרים גבוליים. למשרדנו ניסיון רב מאד בסיוע וטיפול במקרים אלה.

​

איחוד משפחות בירושלים במזרחית

הסדרת מעמד לבני/בנות זוג נשואים של תושבים ישראלים נעשה באמצעות הליך מדורג להסדרת מעמד ומכונה איחוד משפחות. הליך זה עלול להיות מורכב מאד ומשרדנו טיפל ומטפל במאות משפחות שביקשו להתאחד בישראל. משלב איסוף המסמכים, דרך עריכה מסודרת של הבקשה, ליווי להגשה ולראיונות ושימועים במשרד הפנים, מכתבי זירוז למשרד הפנים ועד לאישור הבקשה, או הגשת ערר במידת הצורך. משרדנו מטפל הן במקרים "רגילים" של איחוד משפחות והן במקרים חריגים ומיוחדים, בהם, למשל, יש מחלוקות בנושא מרכז חיים. אנו מטפלים גם במקרים בהם קיימת מניעה בטחונית / פלילית ופועלים להסרתה.

קצת על הבקשה: משך ההליך ארוך ביותר: ראשית, במידה ובן/ בת הזוג אינו נמצא בישראל יש להגיש בקשה מיוחדת להזמינו ארצה, ולאחר הגשת הבקשה עצמה, אשר כוללת הגשת מסמכים רבים כמו תעודת נישואין מאומתת ומתורגמת (במידה ונערכה בחו"ל), תעודת לידה מאומתת ומתורגמת, תעודה המעידה על מצב אישי, מסמכים רבים המעידים על חיים משותפים וחיים בישראל ועוד. בני הזוג עוברים ראיונות נפרדים כדי לבדוק את כנות הקשר ורק לאחר האישור מתחילה המשפחה בהליך המדורג. משך ההליך עבור בן או בת זוג של תושב קבע הינו חמש ורבע שנים, ורק לאחר 27 חודשים יקבל בן הזוג הזר תושבות ארעית (בהנחה שאינו תושב שטחים) במהלך ההסדר על בני הזוג להוכיח מדי שנה כי קשר הנישואין הוא אמיתי, כי לבן הזוג אין מניעה פלילית או ביטחונית וכי הם חיים בישראל (ולא למשל, בשטחים מחוץ לקו הירוק). לשם הוכחת הקריטריון האחרון נדרשים מסמכים רבים להוכחת קיום מרכז החיים בארץ, והוכחת עובדות על ידי תצהירים.

כיום, בעקבות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), ישנם נהלים ספציפיים לתושבי שטחים (מי שהתגוררו בשטחים / נרשמו במרשם האוכלוסין הפלסטיני). ניתן להיכנס להליך רק כאשר בת הזוג תושבת השטחים הנה בגיל 25 ומעלה ובמקרים של בן זוג תושב שטחים מגיל 35 ומעלה. מעבר לכך, לא ניתן לתושבי שטחים מעמד מקנה זכויות, אלא היתר מת"ק בלבד, אשר מחודש מדי שנה / שנתיים, ללא אופק שדרוג, כל עוד חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) בתוקף. היתר זה אינו מקנה זכויות פרט לאישור שהיה בישראל והיתר עבודה.

 

ביטוח לאומי

משרדנו מסייע במיצוי זכויות מול המוסד לביטוח לאומי, בין היתר בנושא תושבות ומחלוקות על מרכז חיים, רישום מזורז של ילדים לקופות חולים על פי ההסדר המיוחד שחל על תושבי ירושלים המזרחית, הסדרת קבלת קצבאות שונות ועוד.