ניר חסון, הארץ
משרד הפנים מתעלם מהסעיף וכופה על צעירים פלסטינים שנולדו בישראל הליך מפותל, מפרך ולעתים משפיל על מנת לקבל אזרחות. "המדינה נכנסה אלינו, לא אנחנו אליה", אמר אחד מהם.
אוסאמה אבו חלף, בן 27 ממזרח ירושלים, נסע בשנה שעברה לרומא. כמו יתר הפלסטינים תושבי ירושלים, הוא לא אזרח ישראלי ואין לו דרכון, אלא תעודת מעבר אדומה. "הפקידה בשדה התעופה ברומא הסתכלה בתעודה וראתה שכתוב בסעיף הלאומיות 'בלתי ברורה' (undefined). היא שאלה אותי אם אני פליט, היא חשבה שאני סורי. אמרתי לה שאני לא פליט, שאני גר במקום שבו שנולדתי, רק שזה מקום כבוש. זה מאוד משפיל להיות חסר אזרחות. למה זה? מה חסר לי? לא היגרתי לשום מקום".
אבו חלף מנסה לקבל אזרחות ישראלית כבר מגיל 18, אבל כמו אלפים מתושבי מזרח ירושלים הוא נדחה שוב ושוב בטענות שונות. רק לאחרונה גילה שלפי סעיף נשכח בחוק האזרחות הוא היה אמור לקבל אזרחות באופן כמעט אוטומטי. למעשה, הסעיף נועד לפתור את הבעיה של אבו חלף וצעירים חסרי אזרחות אחרים. אלא שמשרד הפנים מתעלם מהסעיף, שהכרה בו תוכל להביא לאזרוח מהיר של עשרות אלפי תושבים פלסטינים בתוך זמן קצר.
גם עו"ד עדי לוסטיגמן, שמייצגת את אבו חלף, ביקשה לחדש את הליכי האזרוח שלו על פי סעיף 4א', אבל נתקלה בחומה בצורה במשרד הפנים. "הפקידה אמרה לי שזה לא מיועד לבני מיעוטים, זה לא קשור ולא שייך. הצעתי להקריא לה את החוק אבל היא אמרה שזה לא קשור. ביקשתי שיכתבו לי תשובה רשמית", היא מספרת.