מאמר המערכת, הארץ
עם סיפוח מזרח ירושלים ב–1967, קיבלה ממשלת ישראל החלטה שערורייתית: לספח באופן מלא את הקרקע, אך לא את התושבים שחיים עליה. כך נוצר המצב האפרטהיידיסטי שבו כ–40% מתושבי עיר הבירה של מדינת ישראל אינם אזרחי המדינה. התירוץ של מקבלי ההחלטות אז היה, שהפלסטינים בעצמם אינם רוצים אזרחות ישראלית מלאה, ושאם הם רוצים, אז הם יכולים לקבל. אבל כשהפלסטינים התייאשו מהתהליך המדיני ורצו אזרחות, ישראל נמנעה מלתת להם. רשות האוכלוסין הערימה קשיים רבים ומגוונים בפני מי שהגישו בקשה לקבלת אזרחות ישראלית, ולמעשה חסמה את הדרך מפני אזרוח המוני של הפלסטינים החיים בירושלים.
בין היתר התעלמה הרשות במשך שנים רבות מסעיף בחוק האזרחות שמאפשר לכל תושב ישראלי בגיל 18 עד 21 שאין לו אזרחות אחרת, להתאזרח בהליך מהיר, ללא מבחן בעברית, הצהרת נאמנות או מקום לשיקול דעתו של שר הפנים. השבוע, לאחר לחצים מצד בית המשפט, פירסם סוף סוף משרד הפנים את הנוהל שמאפשר להתאזרח על פי הסעיף הזה. המשמעות היא, שכ–20 אלף תושבים פלסטינים בירושלים יכולים לקבל אזרחות בהליך מהיר. 7,000 נוספים יוכלו לעשות זאת בכל שנה.