נוהל בלבול תייר: כך ישראל מונעת כניסת אמריקאים לשטחים


עמירה הס, הארץ


משרד הפנים שב להפעיל פרוטוקול לחיוב תיירים לקבל היתר כניסה צבאי לשטחי איי. אלא שהנוהל לקבלת האישור לא ידוע כלל לרשויות ולא מוסבר לתיירים.


עורכת הדין עדי לוסטיגמן הפנתה את תשומת לב "הארץ" לפסק דין מאוגוסט 2010 של שופט המחוזי בירושלים משה יועד הכהן, שדן בעתירה שהיא הגישה נגד מניעת כניסתה ארצה של אזרחית אמריקאית. יועד הכהן קבע כי גם לפי הסכם אוסלו (שלעתים משרד הפנים נסמך עליו כדי לנמק הגבלות תנועה של תיירים) אזרחי מדינות שלהן קשרים עם ישראל נזקקים רק לאשרת כניסה לישראל ודרכון תקף כדי להיכנס לשטחי הרשות, ואינם מחויבים ברישיונות ביקור מהרשות הפלסטינית שניתנים באישור המתפ"ש (כפי שחייבים אזרחים ממדינות שלהן אין קשרים דיפלומטיים וממדינות ערב כמו מצרים וירדן).


"הסכמי הביניים שנעשו בשנת 1995 (קבעו) הסדר, שבא לידי ביטוי בסעיף 28 לתוספת I לנספח III להסכם-סעיף המסדיר את ענייני מרשם האוכלוסין וכן את נושא הביקור של אזרחים זרים בשטחי הרשות הפלסטינית", כתב הכהן. "לפי הנקבע באותו סעיף, שעה שאזרחי מדינות שאין להם קשרים עם ישראל נדרשים להצטייד באשרת ביקור מטעם הרשות הפלסטינית הכפופה לאישורה המוקדם של ישראל, הרי שלגבי תושבי מדינות שיש להם עם ישראל קשרים כאמור, נקבע בפסקה 14 של הסעיף, בנוסח העברי, כי אותם מבקרים 'יידרשו להצטייד באשרת ביקור המוזכרת לעיל או להחזיק בדרכון תקף ובאשרת כניסה לישראל, כאשר זו נדרשת. המבקרים הללו יהיו רשאים להיכנס לישראל, ללא צורך ברשיון נוסף'".


"מכאן, שנוסח הסעיף לכשעצמו לא הצריך מבקרים מהסוג האחרון בשטחי הרשות, שניתנה להם אשרת כניסה לישראל והחזיקו בדרכון תקף, להצטייד גם באשרת ביקור מטעם הרשות לצורך שהות בה ולא הוטלה הגבלה או נדרשה אשרה נוספת לצורך כניסתם מתחומי הרשות לישראל. לאור זאת, טענת המשיב (משרד הפנים, ע"ה) כי על העותרת היה לדאוג, באותה תקופה, לקבלת רישיונות ביקור מהרשות הפלסטינית ולהביאם בפני המתפ"ש לצורך קבלת אישורו, אינה עולה בקנה אחד עם הוראותיו הברורות של הסכם הביניים בנדון".


לדברי לוסטיגמן, המדיניות המשתקפת בטופס היא בלתי חוקית משום שהיא יוצרת אפליה בין אזרחים זרים שיעדם ההתנחלויות ומי שיעדם הציבור הפלסטיני. הטופס עצמו, טוענת לוסטיגמן, "אינו חוקי משום שהוא גובש לתכלית שאינה ראויה – בידוד השטחים הכבושים - ובאופן בלתי ראוי. הוא טומן בחובו את ההנחה המוקדמת שאנשים המגיעים לישראל כתיירים, אנשי דת ולמטרות אחרות מבקשים לפעול בניגוד לדין, אשר אף לא ברור אם הוסבר להם הדבר כדבעי.  אין כל סיבה לאיים על אזרחים זרים, להפוך אותם לחשודים ולהחתימם כתנאי לכניסה לישראל, על טופס, שנוסחו ותוכנו אינם ברורים... אם אכן ישנה פרוצדורה כזו, יש לפרסם אותה באופן פשוט, ברור ונגיש, ובמקום חלוקת דף מאיים, למסור דף הסבר ונהלי פנייה. מכיוון שמשרד הפנים אינו נוהג כך, וככל הידוע לי גם לא מתאם הפעולות בשטחים, דומה כי אין כל פרוצדורה שפועלת, ואין נהלי פנייה. נותרנו רק עם איסור, והוא כאמור פסול".


לקריאת הכתבה המלאה באתר הארץ

לקריאת הכתבה המלאה בפורמט PDF

כל הזכויות שמורות ללוסטיגמן ובלנק עו״ד, עיצוב האתר: יונתן הדרי וסימונה כצמן