לאחר מאבק משפטי ממושך - תושבות ארעית מטעמים הומניטאריים לפלסטיני, שבנו במצב רפואי קשה


שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, תהתה באחד מפסקי הדין שלה, "כמה רעות וקשות צריכות להיות שנות חייו של אדם כדי שעניינו יוכר כ"הומניטארי" באופן המצדיק מתן מעמד בישראל?". עבור רשות האוכלוסין, כמעט שום מקרה לא נחשב הומניטארי, האנשים הפונים לרשות במצוקה נותרים שקופים ובלתי נראים. הסיפור של ת' ממחיש את הדברים.

ת', יליד ירושלים בשנות הארבעים לחייו, גר בירושלים רוב חייו, אבל מוגדר ע"י הרשויות בישראל כתושב שטחים. בשנת 2006 נישא ת' לתושבת ירושלים ובמרוצת השנים נולדו ילדיהם. לדאבון הלב, בשנת 2015 נולד לזוג בן עם פגמים מולדים קשים.

ת' הפך למטפל העיקרי בבן החולה, הדורש השגחה 24 שעות ביממה, ולאיש הקשר העיקרי עם הצוות הרפואי, לצד זאת ת' אחראי לפרנסת משפחתו.

ת' החזיק לאורך השנים בהיתרי שהייה צבאיים מכח החלטת ממשלה משנת 2007 המאפשרת מגורים בירושלים למי שביתו מצוי בעיר ותחת תנאים מסוימים.

בהעדר תעודת זהות היה זה בלתי אפשרי להתנהל בירוקרטית מול הרשויות ולדאוג בצורה מיטבית לבנו החולה. ת' עצמו לא היה זכאי לזכויות סוציאליות בסיסיות.

פעמים רבות אף היה נתון ת', שגר בעיר העתיקה בירושלים, לחסדיהם של גורמי הבטחון השונים אשר לא פעם עיכבו אותו למשכי זמן ארוכים כפרקטיקה שבשגרה והקשו על הגעתו לצורך טיפול בבנו ושיבה לביתו בעיר, וזאת משום שלא יכול היה להציג תעודת זהות בה רשומה כתובתו.

בשל מצבה ההומניטארי של המשפחה, הוגשה בשנת 2016 באמצעות משרדנו בקשה למתן מעמד ארעי מטעמים הומניטאריים – מעמד שיקנה לת' זכויות בסיסיות ויקל על הטיפול בבנו ועל שגרת חייו באופן משמעותי.

החוק קובע שעל רשות האוכלוסין להכריע בבקשה בתוך חצי שנה, למרות זאת, הבקשה לא נענתה משך שנתיים, ונדרשה עתירה לבג"ץ, רק כדי לקבל את תשובת משרד הפנים אשר החליט לדחות את הבקשה בטענה כי "איננה מעלה טעמים הומניטאריים מיוחדים."

בעקבות הערות בית המשפט העליון נקבע, כי יינתן לת' היתר נהיגה, כי המקרה יחזור לפתחה של הועדה וכי ת' ומשפחתו יוכלו להופיע בפניה.

בפועל הרשות התחכמה ואפשרה הופעה "בזום" במכשיר הטלפון של מנהלת הלשכה, ודחתה שוב את הבקשה.

הפעם הוגשה נגד הדחיה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים, באמצעות עו"ד עדי לוסטיגמן ממשרדנו. במסגרת העתירה חוייבה הוועדה לערוך ראיון בנוכחות ת', בו יוכלו הצדדים לראות זה את זה וכאשר ת' מיוצג:

"בהתאם להודעת המשיבה, לעותר ייערך ריאיון לפי הועדה המייעצת, שלאחריה תיתנן החלטה חדשה בעניינו. הריאיון ייערך לעל המאוחר עד יום 12.6.2022. בריאיון זה תוכל לנכוח גם באת כח העותר.

אם הריאיון לא ייערך בנוכחותו הפיזית של העותר לפני הועדה, אלא בהיוועדות חזותית, יהיה על המשיבה לוודא שהריאיון נערך מול מסך ומחשב גדול, המאפשר לחברי הועדה לראות היטב את העותר ולעותר לראות היטב את חברי הועדה (זולת נציגי מערכת הבטחון).

לבקשת באת-כח העותרים, לעת הזו העתירה תשאר תלויה ועומדת."

בהמשך להחלטה זו התקיימו דיון וראיון נוסף של ת' הפעם לא בזום, אלא פיזית במשרדי הועדה ההומניטארית בתל אביב כשהוא מלווה על ידי עו"ד תמיר בלנק ממשרדנו. זו פעם הראשונה ככל הידוע לנו שהוועדה ההומניטארית עצמה קיימה ראיון פרונטאלי עם אחד מהפונים אליה. זו כנראה גם הפעם הראשונה שהוועדה "ראתה" את ת' כאדם, כבן אנוש.

לאחר הראיון הודיעה לפני כמספר ימים שרת הפנים, כי החליטה לקבל את הבקשה וליתן לת' תעודת זהות של תושב ארעי – רישיון ישיבה מסוג א/5 - מטעמים הומניטאריים.

המשרד כולו התרגש עד דמעות כאשר לאחר סבל כה רב ת' ומשפחתו זוכים למעט הקלה בתוך חייהם המאתגרים, ואנו מברכים אותם על השלב החדש.