מאז שנת 2018 המשרד מייצג את ס"ק, תושבת שטחים במקור, שחותנה בהיותה קטינה לגבר ישראלי מבוגר ממנה, כאישה שניה, וזאת ללא שידעה על האיסור בחוק על ריבוי נשים. למותר לציין שהמדינה לא פעלה להגן עליה כקרבן עבירת נישואי קטינות או ביגמיה בקטינותה או בהמשך.
בחלוף השנים בן הזוג גירש את אשתו הראשונה וס"ק היתה אשתו היחידה. בקשת איחוד משפחות אושרה והיא החזיקה במעמד כעשור.
אלא שאז בן הזוג לקח אישה נוספת, חרף התנגדותה לדבר, וללא ידיעתה.
כשגילתה את הדבר עזבה את בן הזוג ולאורך שנים היא חיה כפרודה. נסיונותיה להתגרש ממנו העלו חרס, לאחר שהובהר לה על ידי משפחתה ומשפחתו שהדבר מהווה חילול של כבוד המשפחה, שלא יעבור בשלום.
בקשה למעמד מטעמים הומניטאריים נדחתה בנימוק המקומם שרשות האוכלוסין מתנגדת לביגמיה. כך, רשות האוכלוסין פועלת למיגור ביגמיה באמצעות שלילת מעמדן של נשים וחיזוק התלות שלהן בגברים.
לאחר הליכים משפטיים, שבוע שעבר בית המשפט העליון קיבל ערעור שהגשנו ואת טענותינו, שנטענו על ידי עו"ד הגר שחטר ועדי לוסטיגמן. בית המשפט הכיר כי ביגמיה היא טעם הומניטארי שיש ליתן לו משקל בהליכי הסדרת מעמד, וכי נשים בתאים משפחתיים ביגמיים הן נפגעות עבירה.
כך, בעוד בתי המשפט התייחסו עד כה לביגמיה כאל עבירה שנעברת בצוותא, על ידי הגבר והנשים, סוף כל סוף הוכר כי תאים משפחתיים ביגמיים אינם קומונה פוליאמורית, וניתן משקל לעובדה שמדובר בעבירה בעלת אופי מגדרי, בדומה לאלימות במשפחה וסחר בבני אדם, וכי יש להיות אישה קרבן ביגמיה משקל בהליכים הומניאטריים.
מדובר בפריצת דרך משמעותית ומרגשת, שאנחנו מקוות שתסלול את הדרך להגנה על נשים בהליכי הסדרת מעמד.
את מי שעשה את זה את מייצגת איך את ישנה בלילה ?