עמירה הס, הארץ
האם נשות "מחסום ווטש", שמסייעות לפועלים פלסטינים בתהליך הערעור על מניעת כניסה לישראל, מייפות את הכיבוש? דו"ח חדש שלהן, "אסירים שקופים", שואל אותה שאלה.
קוץ תקוע באחוריה של תעשיית האיסורים הישראלית, בדמות כמה נשים בגיל הפנסיה בערך ובעלות כושר התמדה ועיקשות. במלה אחת: נודניקיות. אלו הן מתנדבות "מחסום ווטש", שבשבע השנים האחרונות מנדבות את כושר ההתמדה הזה כדי לערער על מניעת יציאתם של פלסטינים לעבודה בישראל "מסיבות ביטחוניות" (ארגון המתנדבות "מחסום ווטש", שהתחיל לפני יותר מעשור בבקרה על מחסומים צבאיים פיסיים ומינהליים בגדה המערבית, פיתח ענפי התמחות שונים: מניעה ביטחונית, משמר בתי משפט צבאיים, קנסות משטרה, היתרי תנועה לצורכי בריאות, מגבלות בבקעת הירדן ועוד ועוד).
במשמרותיהן במחסומים הכירו הנשים את הפועלים והסוחרים הפלסטינים שתלויים לפרנסתם בישראל, ושבבוקר עכור אחד גילו שהיתר היציאה שלהם בוטל והוטלה עליהם "מניעה ביטחונית". היכרויות ושיחות עם מאות אנשים, ואחר כך עם אלפים, גרמו לנשים לכפור בפרשנות האוטומטית שמייחס הישראלי הממוצע למלים האלה: "השב"כ יודע מה הוא עושה. אם נלקח ההיתר, סימן שהאיש מסוכן".
הן התחילו להמתין שעות עם הפועלים והסוחרים שהלכו לערער על המניעה הביטחונית בלשכות מינהלת התיאום והקישור, אחר כך עזרו במילוי טפסים להגשת בקשות להסרת המניעה. הן התקשרו לכל מי שאפשר במינהל האזרחי, כדי לברר מדוע אדם מחכה שעות ולא מגיע לאשנב, מדוע לא ניתנת לו קבלה על הגשת הבקשה, מדוע תשובה לפנייה קודמת לא מגיעה, מדוע אין טפסים בערבית. הן כתבו מכתבים לקצין מטה תעסוקה במינהל האזרחי, ליועץ המשפטי הצבאי באיו"ש, לראש השב"כ ולראש המינהל האזרחי.
הנדנודים מניבים תוצאות: עד כה הן ליוו כ-5,000 איש בתהליך הערעור. המניעה הביטחונית התנדפה אצל כ-35% מהאנשים כבר בשלב הראשוני של הטיפול. יש שממשיכים לערכאות משפטיות, למרות ההוצאה הכספית. עו"ד תמיר בלנק שותף פה לנשות מחסום ווטש, שעבודתן בהתנדבות מוזילה לפועל את גובה התשלום. המניעה הביטחונית של כ-70% מבין 283 איש שפנו לערכאות באמצעות "מחסום ווטש" התפוגגה, לרוב לפני שלב הדיון עצמו.
Comments